Ramati9000's Blog

ההבלוג עבר לכתובת https://sagiramati.wixsite.com/ra90bl

היום, רכבתי על הקורקינט ברחובות עירי. אבל שעצרתי כמה מטרים אחרי שיצאתי מביתי, גירד לי באצבעות. אז גירדתי. כמה שניות אחרי שעצרתי לגרד באצבעות, מכונית גדולה באה משמאלי. מזל שעצרתי, אחרת הייתי יכול להידרס. ואחרי כמה עשרות דקות, שנסעתי ברחוב, הסתכלתי לשנייה לכיוון שמאל, ואחר כך שהבטתי חזרה אל כיוון התנועה, אופניים חשמליות באו מולי. מזל שהספקתי לראות אותו, כי אפילו שהוא ראה אותי, סטיתי קצת שמאלה, והייתי יכול להידרס, שוב.

תיהנו מהשיר הכי טוב בעולם! הקליפ:  https://www.youtube.com/watch?v=QtXby3twMmI&spfreload=10 השיר:  https://www.youtube.com/watch?v=dTiMQaIi7JY&spfreload=10 הנה המילים באנגלית ובעברית: Turn your magic on  To me she'd say  Everything you want's a dream away  We are legends  Every day  That's what she told him!  Turn your magic on  To me she'd say  Everything you want's a dream away  Under this pressure, under this weight  We are diamonds  I feel my heart beating  I feel my heart underneath my skin  I feel my heart beating  Ohhh, you make me feel  Like I'm alive again  Alive again  Ohhh, you make me feel  Like I'm alive again  Said I can't go on, not in this way  I'm a dream, I die by light of day  Gonna hold up half the sky and say  Ohhh, we are omen  I feel my heart beating  I feel my heart underneath my skin  Ohhh,

עבדתי עליכם! אין היום פוסט. סתם יש. מי שהגיע לפה, כל הכבוד לו! יש לו כוח רצון אדיר!

איזה יום היום? היום יום שישי. יום אחרון ללימודים! יוצאים לחופש הקטן! חג שמח.

היום, יום חמישי, ביקרתי עם חברי בית ספרי (רק תלמידי מסלול מצוינות) במוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב. כנראה בית הספר שלי מנסים להסתנכרן עם שעון בני עקיבא, כי אמרו שנצא ב-08:00, ויצאנו ב-08:47. הנסיעה הייתה שעה. ב-09:46 הגענו אל דלתות המוזיאון, וכשנכנסנו אכלנו מיד. ב-10:14 הלכנו כמה עשרות מטרים לשטח ועליו דשא. אמרו לנו שאנו נלך לבקר בתערוכת נייר מודרנית, זכוכית מודרנית, ובפלנטריום. אבל לפני זה, נכין פמוטים מ-2 בלוקי זכוכית וקערית קטנה. אבל אני לא הכנתי. שמרתי למזכרת. אחר כך הלכנו אל תערוכת הנייר. לא היה כל כך מעניין. גם תערוכת הזכוכית. רק הבניין שבו תערוכת הבניין הייתה, היה מעניין, כי הוא היה עגול, וזה אומר שאם לוחשים משהו בצד אחד של החדר, בצד השני שומעים את זה חזק. והפלנטריום, ציפיתי שנצפה בכוכבים, אבל בגלל שהיה אור בחוץ, לא צפינו. 

אה! יום שישי! סוף השבוע! לא צריך להתחרפן מבית הספר! הנינוחות של כל תלמיד: יסודי תיכון או אוניברסיטה! אין דאגות, אין בעיות, אין עבודות, יש רק חופש. אבל אז בא יום ראשון, אוקי. שני, אין בעיות. אבל בשלישי, כבר מתחילים להרגיש דאגה עד יום חמישי. וביום חמישה מתחילה השלווה, מחר שישי, ואז שבת. אבל שוב אחרי זה? ראשון. שני שלישי רביעי חמישי שישי שבבבת... האנחה הזאת שבסוף שבוע... אבל אז, יום ראשון. בשנה יש 52 פעמים יום ראשון, אז אין מה להתבאס, פשוט קומו עם סיבה טובה להמשיך את היום כל בוקר...

השבוע, מתרחש בבית ספרנו שבוע החמ"ד, שהוא שבוע שבו עושים דברים מיוחדים לכבודו. למשל, ביום שני הרב מיכה הלוי,  הרב הראשי של פתח תקווה, ביקר אותנו כמו בכל שנה ונתן הרצאה. אז היום היה שוק קח תן. הוא שמו שהוא נשמע, אתה מביא ספרים או צעצועים שאתה כבר לו צריך, וקונה דברים שאתה אוהב. אבל איך הוא קשור לשבוע החמ"ד? אז זהו, שכל הסכומים שהרוויחו חברי סיירת חסד (שאחראית על השוק) נתרמים לצדקה. זה נשמע קצת, אבל יש לנו 900 תלמידים בבית הספר, ובנוסף כל תלמיד הביא לפחות 10 שקלים או יותר. תרומה של 10,000 שקלים! וואו. אבל, יצא שלא קניתי כלום, כי כל שכבות ה-אבג חיסלו הכל. קניתי רק מחמם אוזניים.

היום, הגעתי אל בית הספר כמו כל יום, עם תיק, אוכל, ומפתחות. אבל היום הייתי צריך להביא גם פנקס. למה? אתמול, יום שלישי, שוטרת הגיעה אל כיתתנו, כדי לתרגל אותי ואת חברי לקראת השנה הבאה, שבה נצטרך להעביר בבטחה את תלמידי בית ספרינו, משעה 07:30 ועד 08:05. והיום, יצאנו לתרגל במציאות. נשמע טוב עד פה, נכון? אבל אז, הגיע תורי שלי ושל השותף שלי. היה דווקא קל. אבל שעברנו לתרגל במעבר החציה השני, שיש לידו חומה, כל הכתה, התיישבה על החומה. נחמד? לא. השוטרת אמרה לרדת מהחומה, שזה בסדר, אבל 2 דקות אחרי זה המורה שלנו התיישבה על החומה, ושכולם הסתכלו עליה, היא אמרה: "מה אתם מסתכלים עליי?!?! אני המורה פה!!! קצת מעמדות, חוצפנים!!!" כאילו היא אלוהים ויכולה לעשות מה שבא לה! לפחות שלא הייתה מתיישבת על החומה, ועוד שאחרי 10 שניות הסתכלתי שוב לראות מה יש מאחורה, היא התגרתה בי. יש לה מזל ששבוע לפני זה היה מיצ"ב אקלים, שבו התלמידים מדרגים את בית ספרם. וגם אם יום לפני המיצ"ב, היא לא הייתה צועקת עליי, רק בגלל שאמרתי לה שההפסקה הייתה אמורה להתחיל (בלי שקיבלנו עונש בלי הפסקה) אולי הייתי מדרג את "